מהי ההגדרה לעצירות כרונית?

מהי ההגדרה של עצירות כרונית? מתי עצירות מוגדרת כעצירות כרונית? ואיך מאבחנים אותה?

מהי עצירות כרונית?

למרות שעצירות כרונית היא תלונה נפוצה מאד, אין סמנים ביולוגיים אידיאליים לאבחון שלה. למעשה האבחון של עצירות כרונית נשען על ההרגשה של המטופל או על בסיס אמות מדה קליניות שבדק רופא או גסטרואנטרולוג.  

עצירות אקוטית לעומת כרונית: הגדרות

עצירות עשויה להיות חריפה (עצירות אקוטית וזמנית) או כרונית, כאשר האחרונה  מוגדר על פי הרופאים כעצירות שנמשכת יותר משלושה חודשים. כיון שאין מרקר ביולוגי לעצירות כרונית, התשאול של הסובל מעצירות וההיסטוריה הופכים  לגורם העיקרי של האבחנה.

הגדרת עצירות כרונית על פי תדירות היציאות והקושי בפינוי הפסולת

בגדול על פי הרפואה הקונבנציונלית מודרנית, פחות מ3 פעולות מעיים בשבוע וקושי בעת הפינוי (צורך ללחוץ קשה) – הם ההגדרה הבסיסית לעצירות כרונית- אבל הגדרה זו מאד סכימטית ולא תמיד נכונה. כאמור, כיון שמדובר בתחושה סוביקטיבית ההגדרה לעצירות כרונית נקבעת בגדול על פי  תדירות מופחתת של פינוי צואה וגם על בסיס קלות מעבר הצואה – על פי נסיון העבר של האדם.  כך למשל  במחקר אחד 62% מהנבדקים  דיווחו שיש להם  עצירות בזמן שהיתה להם פעילות מעיים אחת ליום ! פשוט לתחושתם האישית: או שלא היתה התרוקנות מלאה, או שהם הרגישו כובד ונפיחות, או שהיה שם קושי וכאבים בעת הטלת הצואה.

עצירות כרונית: הגדרה אחרת

הגדרות מסוימות של עצירות כרונית כוללות שיקולים אטיולוגיים כגון עצירות משנית כתוצאה מתרופות (תרופות שגורמות לעצירות),  מחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון וטרשת נפוצה, או מצבים רפואיים כמו דיכאון או  הריון.  לעומת זאת,  עצירות כרונית ראשונית שאיננה נובעת מבעיה אחרת מוגדרת גם בשם עצירות אידיופטית.

הגדרה לעצירות כרונית גם לפי משך הזמן ומרקם הצואה

גסטרואנטרולוגים במערב  מגדירים   עצירות כרונית גם לפי משך הבעיה גם לפי קושי פינוי הצואה וגם לפי תדירותה. על פיהם עצירות כרונית בהגדרה היא ירידה בתדירות פעולות המעיים יחסית לנורמה,  מעבר קשה של הצואה (או שניהם) לפחות במשך 3 החודשים האחרונים. מהו  מעבר צואה קשה? פעילות מעיים שמחייבת  מאמץ, תחושת קושי להעביר את הפסולת מהחלחולת לאסלה,  פינוי חלקי (תחושה שנשאר קקי תקוע בפנים), ומרקם צואה יבש  קשה וגבשושי.